בהלכות תלמוד תורה (שולחן ערוך הרב): "ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפשט, רמז, דרוש, סוד, כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבוא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזין ודרשות וסודות. ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו."
האריז"ל: "דווקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה (=פנימיות התורה)". ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "ובשביל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר (שדבריו מבוארים בתורת החסידות) יצאו מן הגלות ברחמים". וכל אשר ההשפעה בידו צריך היה לצעוק בקול פנימי: אחינו בני ישראל חוסו על עצמכם ועל כלל ישראל והפיצו את תורת החסידות. ולהודיע ממה שכתב ר' חיים ויטאל שע"י זה הוא עיכוב קץ הגאולה, היינו שמעכבין על ידי זה את עצמו את כלל ישראל וכביכול את השכינה בגלות.
ר' חיים ויטאל בנוגע לחסרון לימוד פנימיות התורה: "ומניעתנו מלהתעסק בה היא גורמת איחור ועיכוב בנין בית המקדש וכל הרעה הזאת היא מפני שאין מתעסק בה כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה .. שלא נברא האדם אלא כדי שילמוד חכמת הקבלה". וכן הוא כותב אשר הגזירות המבהילות וכו' הם מפני העדר העסק בפנימיות התורה הנקראת אילנא דחיי (="עץ החיים").
אנו אין לנו אלא הוראת הבעש"ט ותלמידיו, אשר ברור שמע ומסר אחר כך, בעליית נשמתו בראש השנה, אשר ביאת המשיח היינו גאולת השכינה וגאולת בני ישראל תלויות בהפצת המעיינות של תורת החסידות חוצה. כפי ששמע שאמר מלכא משיחא (=מלך המשיח), ואמר זה להבעש"ט בעליית נשמתו בהיכל המשיח ובדברים ברורים שאין כל מקום לספק. כשמתחילים בלימוד פנימיות התורה, במילא מקרבים קץ הגאולה בדרך סלולה וברורה.
הקב"ה מגלה מסתורין שלו (=סודות התורה) ע"י הבעש"ט תלמידיו, ותלמידי תלמידיו וגם בדורותינו אלו, ובלבד שתבוא הגאולה, חירות מיצר הרע ושעבוד מלכויות. ידועים דברי הגואל אחרון הוא משיח צדקנו, כפי שמסר לבעש"ט כשעשה עליית נשמה להיכל המשיח, שכשיפוצו מעיינות תורת הבעש"ט חוצה אז יבוא משיח.
הנה פשוט הדבר אשר מחוייב הוא בלימוד חלק תורה זה, ובפרט שנמצאים אנו בזמן שנוגע לימוד זה לקיום המצוות וללימוד שאר חלקי התורה, וכנראה במוחש שע"י האור והחיות הבא ע"י לימוד החסידות נתווסף חיות בקיום כל המצוות ובפרט בעבודת התפלה שהיא הסולם שעל ידו עולה האדם מארצה השמימה, וכמבואר בזוהר הקדוש, והקדמה לתפלה צריכה שתהיה התבוננות בגדולת הבורא ב"ה (כמובא באורח חיים סימן צ"ח) שיודעים מהותה ואופנה ע"י לימוד החסידות. (אגרות קודש חי"ג).
וכל יום שעובר מבלי לימודו תורת החסידות היא אבדה שאינה חוזרת לא רק בלימוד החסידות אלא גם בנוגע ללימוד תורת הנגלה, כיוון שבזוהר הקדוש קורא לפנימיות התורה נשמתא דאורייתא (=נשמת התורה) והתוארים שבתורה מדוייקים הם, ורואים במוחש שחסרון קטן בנשמה נרגש בכל הגוף, וקל להבין.
ה"דרך הישרה" (הקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה) להתגלות וביאת המשיח היא לימוד התורה בענייני מלך המשיח והגאולה. בתורה שבכתב, ובתורה שבעל פה, בגמרא ובמדרשים, וגם - ובמיוחד - בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר, ובפרט בתורת החסידות, ובפרט בתורתו של נשיא דורנו (הרבי) - מעין ודוגמא והכנה ללימוד תורתו של משיח - שילמד לכל העם פנימיות התורה, ידיעת אלקות, כפסק דין הרמב"ם ש"באותו הזמן יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם".
הסיבה שבדורות האחרונים שלפני הגאולה נתגלו המעייינות של פנימיות התורה בתורת החסידות היא מכיוון שבלימוד התורה עצמו הרי לימוד פנימיות התורה מהווה ההכנה המתאימה ביותר לגילוי פנימיות התורה ע"י משיח צדקנו.
"נשיא הדור, המשיח שבדור .. הוא הנשיא של תורת החסידות, אשר ע"י הפצתה חוצה פועלים ביאת מלכא משיחא (=מלך המשיח)". (שיחת הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל אות ו')
החסידות אינה ענין של כיתה בעם ישראל או חלק מעם ישראל, אלא לכולם שייכת היא וכולם זקוקים וצריכים להוראותיה, ובפרט הנוער הצעיר המתחיל דרכו בחיים ועומד בפני נסיונות מיוחדים.
ובשאלתו מדוע צריכים ללמוד דווקא בתורת חב"ד .. בדוגמת המענה על השאלה, מדוע צריכים ללמוד גם גמרא ולא משנה או תורה שבכתב בלבד, שהמענה על השאלה הזו פשוט, שלימוד הגמרא הוא מוסיף ומבאר ומגלה את הטמון ומרומז במשנה ותורה שבכתב. והוא הדבר בנוגע לתורת חב"ד – המבארת ומסברת, ובמילא מגלה, הטמון והמרומז בתורת הבעש"ט ותלמידיו, ובפנימיות התורה בכלל. (אגרות קודש חי"א ע' קלב)
אף שבדורות הראשונים היתה חכמת הקבלה רק ליחידי סגולה, לימוד פנימיות התורה בדורות אלו האחרונים זהו בגדר "עת לעשות לה' הפרו תורתך": גודל הירידה של הדורות האחרונים, שנתמעטו הלבבות וכו', וכן מצד מצב העולם בכללותו, שהרע בדורות אלה הוא בהתגברות יתירה, מהווה הכרח רב לגלות את פנימיות התורה, שהיא מעוררת את הכוחות הפנימיים הנסתרים שבנשמת האדם, הנותנים לו עזר וסיוע להתגבר על חשכת הגלות מבחוץ ועל המניעות שמבפנים, להתעורר באהבת ה' ויראתו כו' ולעבדו בלב שלם.
מהו הענין שמשתדלים ללמוד חסידות חב"ד, ולמה לא מספיק ללמוד חסידות הכללית? נקודת המענה בזה היא, כדוגמת המענה לשאלה - מהו ההכרח ללמוד גם הגמרא נוסף על לימוד המשנה, על דרך זה הוא גם כאן - שבתורת תלמידי הבעש"ט וכו' באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לא כל אחד מסוגל לזה לכוון הפירוש לאמיתתו, ובאה חסידות חב"ד ששמה מורה על מטרתה להבין ולהסביר העניינים שהובאו בחסידות הכללית רק בנקודות ובקיצור.
כדי לעמוד נגד רוחות בלתי מצויות אשר בעוונותינו הרבים מנשבים ברחוב ולעתים קרובות, מוכרח חסון מיוחד ולא די החסון שבדורות שלפנינו, ועל דרך תרופות בחולי הגוף שכשמתחדשת רחמנא ליצלן מחלה חדשה, אין מסתפקים בסממני רפואה הישנים. לכן כיום אין צורך לחכות לגיל ארבעים שנה בשביל לימוד פנימיות התורה, כי ישנו הכרח בלימוד זה .. ומוכרח הלימוד של פנימיות התורה אשר בדורותינו נתגלתה באופן דהבנה והשגה רק בתורת חב"ד, וכנראה במוחש. (אגרות קודש חט"ו ע' רפג)
ואפילו אלו שהן מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשוט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא ליצלן, והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" (הועתק בספר אבן שלמה פרק ח').
